מדריך קרן השתלמות 2026 — ניהול, הטבות מס, משיכה ואסטרטגיה

היסטוריה ומטרת קרן ההשתלמות

קרן השתלמות (Training Fund) הוקמה בישראל בשנות ה-60 של המאה ה-20 במסגרת הסכמים קיבוציים בין ההסתדרות הכללית למעסיקים. מטרתה המקורית הייתה לאפשר לעובדים לצאת להשתלמויות מקצועיות ועדכוני ידע — מכאן שמה. עם הזמן, הקרן התפתחה לכלי חיסכון רב-עוצמה עם הטבות מס ייחודיות.

בשנות ה-80 וה-90 הורחב הכיסוי של קרנות ההשתלמות לגזרות רחבות יותר של שוק העבודה הישראלי. בשנת 2008 בוצעה רפורמה מקיפה שקבעה את תקרות ההפקדה המוכרות במס ואת כללי המשיכה. בשנת 2016 הורחבה הזכות לקרן השתלמות גם לעצמאים כחוק, עם תנאים ייחודיים שמאפשרים ניכוי ממס הכנסה.

כיום, קרנות ההשתלמות בישראל מנהלות נכסים בהיקף של למעלה מ-450 מיליארד שקל — אחד מאפיקי החיסכון הגדולים ביותר בישראל, לצד קרנות הפנסיה. כ-2.8 מיליון עובדים שכירים מפקידים לקרן השתלמות, ובשנים האחרונות הצטרפו גם מאות אלפי עצמאים.

המאפיין הייחודי ביותר של קרן השתלמות — ואשר הופך אותה לאחד מהכלים הפיננסיים המבוקשים ביותר בישראל — הוא הפטור ממס רווחי הון על הרווחים הנצברים בקרן. בישראל, רווחי הון רגילים ממניות, קרנות נאמנות ופיקדונות חייבים במס של 25%. בקרן השתלמות — לאחר תקופת הקיפאון — הפטור מלא. על חיסכון של מיליון שקל עם תשואה של 7% שנתית לאורך 20 שנה, המס הנחסך הוא מאות אלפי שקלים.

ההשתלמות המקורית — היציאה ללמידה מקצועית — עדיין רלוונטית: ניתן למשוך כספים לאחר 3 שנים לצורך השתלמות מוכרת. אך בפועל, רוב החוסכים שומרים את הכספים עד שנת ה-6 ואף מעבר לה, מנצלים את הטבת המס המלאה ומשתמשים בקרן כאפיק חיסכון לטווח ארוך.

מבנה ההפקדות — עובד 2.5%, מעסיק 7.5%

מבנה ההפקדות לקרן השתלמות נקבע בחוק ובהסכמים קיבוציים: המעסיק מפקיד 7.5% מהשכר הברוטו של העובד, והעובד מפקיד 2.5% מהשכר הברוטו. יחד — 10% מהשכר מופנים מדי חודש לחיסכון.

חשוב להבין: הפקדת המעסיק היא טובת הנאה המוענקת לעובד, ואינה מנוכה משכרו. כלומר, על שכר של 20,000 שקל ברוטו — המעסיק מפקיד 1,500 שקל לקרן (7.5%), והעובד מפקיד 500 שקל (2.5%). סה"כ 2,000 שקל לחודש מצטברים בקרן, כאשר 75% מהם מקורם בהפקדת המעסיק.

כיצד מחושבות ההפקדות: הבסיס לחישוב הוא השכר הקובע, שבדרך כלל שווה לשכר הברוטו הכולל — לרבות תוספות קבועות (ותק, מחלקה, תפקיד). שעות נוספות, בונוסים חד-פעמיים ונסיעות אינם בדרך כלל חלק מהבסיס, אלא אם כן נקבע אחרת בחוזה.

תקרת ההפקדה המוכרת במס לשנת 2026: המדינה קובעת תקרת שכר שעד אליה הפקדות המעסיק פטורות ממס הכנסה לעובד. לשנת 2026, התקרה עמדה על שכר חודשי של 15,712 שקל — כלומר הפקדת מעסיק של עד 1,178 שקל לחודש (7.5% כפול 15,712 שקל) פטורה ממס. סה"כ לשנה: 14,136 שקל פטורים ממס הכנסה.

לעובד בשכר גבוה מ-15,712 שקל: הפקדות המעסיק מעל התקרה נחשבות כהכנסה חייבת במס הכנסה לעובד — ויש לדווח עליהן בתלוש השכר. עם זאת, הרווחים בקרן עצמה עדיין יהיו פטורים ממס רווחי הון. לחישוב שכר נטו ותחשיב מלא של עלות מעסיק, השתמשו במחשבון שכר נטו.

תקרת הפטור ממס 2026 — 18,840 שקל לשנה

הטבת המס המרכזית בקרן השתלמות מתמקדת בפטור ממס רווחי הון על הרווחים הנצברים. אך קיימת גם הטבה על ההפקדות עצמן: תקרת השכר שממנה מחושבת הפקדת המעסיק הפטורה ממס.

לשנת 2026, תקרת ההפקדה הפטורה ממס לשכיר עומדת על 18,840 שקל לשנה. כיצד מגיעים לנתון זה: תקרת שכר חודשי של 15,712 שקל כפול 7.5% כפול 12 חודשים = 14,140 שקל מהפקדת מעסיק, ועוד הפקדת עובד 4,714 שקל = סה"כ 18,840 שקל בשנה. סכום זה מייצג את מלוא ההפקדה השנתית הפטורה.

עצמאים נהנים ממנגנון שונה: הם יכולים לנכות מהכנסתם החייבת הפקדות לקרן השתלמות בגובה של עד 4.5% מההכנסה, ולא מעל תקרת הכנסה של 293,454 שקל לשנה בשנת 2026. ניכוי זה ישיר ממס הכנסה, ובנוסף הרווחים בקרן פטורים ממס רווחי הון — הטבה כפולה.

הפטור ממס רווחי הון הוא ה"יהלום" האמיתי בקרן: על הכנסות מריבית, דיבידנד ורווח הון שנצברו בקרן לאורך השנים — אין מס כלל לאחר תקופת הקיפאון. בהשוואה: השקעה דומה בקרן נאמנות ממוסה ב-25% על כל הרווחים. על חיסכון של 500,000 שקל שמרוויח 30% לאורך 5 שנים — 150,000 שקל רווח — החיסכון במס הוא 37,500 שקל. על תקופה ארוכה יותר — החיסכון פי כמה. לחישוב מדויק של הצמיחה, השתמשו במחשבון קרן השתלמות.

עדכון תקרות: התקרות מתעדכנות אחת לשנה בהתאם לשינויים בשכר הממוצע במשק. חשוב לבדוק את התקרה הנוכחית בכל שנה, שכן הן נוטות לעלות בהדרגה.

תקופת הקיפאון של 6 שנים — הכללים המלאים

הכלל המפורסם ביותר בקרן השתלמות הוא תקופת הקיפאון (Lock-in Period) של 6 שנים. רק לאחר 6 שנים ממועד פתיחת הקרן ניתן למשוך את הכספים במלואם, פטורים ממס רווחי הון.

מה נחשב "פתיחת קרן": תאריך הקיפאון נמנה מתאריך ההפקדה הראשונה לקרן, לא מתאריך ההסכם עם המעסיק. חשוב לוודא שהמעסיק פתח את הקרן ממש ביום תחילת העבודה, ולא באיחור של חודשים — כל חודש של עיכוב דוחה את מועד הפדיון ב-30 יום.

מה קורה לפני שנה 6: כספי ההפקדה (קרן) ניתנים למשיכה בכל עת, אך תשלמו מס רווחי הון של 25% על הרווחים. לכן, משיכה לפני שנה 6 נחשבת "עונשית" ברוב המקרים — אלא אם יש צורך דחוף בכסף.

חריג חשוב — משיכה בשנה 3 לצורך השתלמות: לאחר 3 שנות ותק בקרן, ניתן למשוך כספים לצורך מימון לימודים, השתלמות מקצועית, קורסים מוכרים — פטורים ממס. "לימודים מוכרים" כוללים לימודים אקדמיים, קורסים מקצועיים מוכרים והשתלמויות מטעם גופים מוכרים. הגדרה זו פורשה בהרחבה ורוב בתי הספר המקצועיים עומדים בתנאי.

מה קורה בשינוי מעסיק: אם עזבתם מעסיק ועברתם לאחר, הקרן שלכם "עוברת" אתכם — אתם ממשיכים לצבור ותק בקרן הישנה, גם ללא הפקדות, לצורך חישוב שנות הקיפאון. המעסיק החדש יפתח קרן חדשה (או יפקיד לאותה קרן), שלה תהיה תקופת קיפאון עצמאית. כלומר: יכולים להיות לכם כמה קרנות עם תאריכי פדיון שונים.

טיפ מעשי: אם אתם מתכננים מעבר מקצועי, כדאי לבדוק את תאריך פדיון הקרן ולתזמן מעברים בצורה שלא "מאבדת" שנות ותק שנצברו בעמל.

משיכת כספים מקרן השתלמות — מדריך מלא

לאחר שנת ה-6, כספי קרן ההשתלמות ניתנים למשיכה מלאה ופטורה ממס. תהליך המשיכה פשוט יחסית, אך יש כמה נקודות חשובות לדעת.

כיצד מושכים: פונים ישירות לקרן — חברת הביטוח או בית ההשקעות — ומגישים בקשת פדיון. הבקשה כוללת טופס פדיון חתום, ספח תלוש שכר אחרון ומסמך זיהוי. הכסף מועבר לחשבון הבנק בדרך כלל תוך 7 עד 14 ימי עסקים.

האם חייבים למשוך: לא. לאחר שנת ה-6, הקרן הופכת "נזילה" — ניתן למשוך בכל עת, או לא למשוך בכלל ולהמשיך לצבור. ניתן גם לבצע משיכה חלקית. עובדים רבים ממשיכים להפקיד לקרן גם אחרי שנת ה-6, ומושכים רק לפי צורך — תוך שמירה על "חגורת ביטחון" פיננסית.

לאחר הגיל 60: קרן השתלמות שנפדית לאחר גיל 60 ממשיכה ליהנות מפטור מלא ממס רווחי הון. ניתן להשאיר את הכספים בקרן ולהמשיך להרוויח ריבית פטורה, או להעביר לאפיק "קצבה" המדמה קרן פנסיה. לקריאה נוספת על תכנון פנסיוני, ראו מחשבון פנסיה.

משיכה לפני שנה 6 — מתי כדאי בכל זאת: אם ריבית ההלוואה שנטלתם גבוהה מתשואת הקרן לאחר מס, כדאי לשקול פדיון מוקדם. לדוגמה: הלוואה בריבית 8% לעומת תשואת קרן 5% נטו — גם עם מס של 25% על הרווחים, הפדיון וסגירת ההלוואה עדיפים כלכלית. כמו כן, במצבי חירום רפואיים, הקרן ניתנת לפדיון מהיר.

דיווח למס הכנסה: פדיון שאינו חייב במס אינו מחייב דיווח מיוחד — הקרן מדווחת בעצמה לרשות המסים. פדיון חייב במס — תקבלו טופס 867 ועליו לדווח בדוח השנתי.

מסלולי השקעה בקרן השתלמות

קרנות ההשתלמות מציעות מסלולי השקעה שונים (Investment Tracks), המאפשרים לחוסך לבחור את רמת הסיכון ואופי ההשקעה המתאימים לו. בחירת מסלול היא אחת ההחלטות החשובות ביותר שמשפיעות על גובה החיסכון בטווח ארוך.

מסלול מניות (Equity Track): חשיפה גבוהה לשוק המניות — עד 75 עד 100 אחוז מניות. תשואה היסטורית ממוצעת: 7 עד 10 אחוז לשנה לטווח ארוך. סיכון גבוה, אך על טווח של 6 שנים ומעלה — הסיכון פוחת משמעותית בזכות השפעת הרגרסיה לממוצע.

מסלול מדדי (Index Track): עוקב אחרי מדדי מניות כגון S&P 500 ומדד תל אביב 125. דמי ניהול נמוכים יחסית. ביצועים לטווח ארוך עולים בדרך כלל על ניהול אקטיבי.

מסלול מאוזן (Balanced Track): מיקס של מניות — 50 עד 60 אחוז — ואגרות חוב — 40 עד 50 אחוז. תשואה ממוצעת 5 עד 7 אחוז. מתאים לחוסכים עם אופק זמן בינוני.

מסלול שמרני ואגרות חוב: חשיפה נמוכה למניות. מתאים לקרובים לגיל פדיון או לשונאי סיכון. תשואה ממוצעת 3 עד 5 אחוז.

כיצד לבחור מסלול נכון: אם גיל הפדיון רחוק — 10 שנים ומעלה — מסלול מניות או מדדי עדיף. אם נותרו 2 עד 4 שנים עד פדיון — כדאי לעבור למסלול מאוזן כדי להגן על הרווחים שנצברו. מחקרים שונים מראים שחוסכים שלא מחליפים מסלולים בעיתות מפולת משיגים תשואה גבוהה יותר לטווח ארוך.

שינוי מסלול: ניתן לשנות מסלול השקעה בכל עת, ללא עלות וללא אירוע מס. פשוט מגישים בקשה לקרן — אונליין או בטופס. השינוי מתבצע בדרך כלל תוך 3 עד 5 ימי עסקים.

דמי ניהול — השוואה ואיך לחסוך

דמי הניהול בקרן השתלמות הם אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לתשואה ארוכת טווח, ולמרות זאת, חוסכים רבים אינם מודעים לשיעורם.

מבנה דמי הניהול: בקרן השתלמות, דמי הניהול נגבים כאחוז מהנכסים המנוהלים בשנה — AUM, Assets Under Management. בשונה מקרן הפנסיה, אין גביה על ההפקדה עצמה.

תקרת דמי ניהול מקסימלית לשנת 2026: 2 אחוז לשנה מהצבירה — זהו גבול החוק. אך בפועל, קרנות גובות בין 0.1 אחוז ל-1.5 אחוז בהתאם לניהול, מסלול ותיאום אישי. קרנות המדדים הפסיביות עולות פחות — לרוב 0.1 עד 0.4 אחוז — בעוד קרנות עם ניהול אקטיבי עולות 0.8 עד 1.5 אחוז.

השפעת דמי הניהול על התשואה: נניח צבירה של 200,000 שקל, תשואה גולמית 7 אחוז, לאורך 20 שנה. דמי ניהול 0.3 אחוז: תשואה נטו 6.7 אחוז, יתרה סופית כ-721,000 שקל. דמי ניהול 1.5 אחוז: תשואה נטו 5.5 אחוז, יתרה סופית כ-587,000 שקל. הפרש: 134,000 שקל — רק בגלל הפרש של 1.2 אחוז בדמי ניהול.

כיצד לנהל מו"מ על דמי ניהול: הקרנות מציעות הנחות אישיות לחוסכים עם יתרה גבוהה, לחברי ועד עובדים גדולים, ולמצטרפים דרך ערוצי הפצה מוזלים. שכיר עם צבירה של 300,000 שקל יכול לדרוש ולקבל הנחה ל-0.5 אחוז בקלות. כדאי לפנות ישירות לקרן ולדרוש "הצעה תחרותית" — לפעמים שיחת טלפון אחת חוסכת אלפי שקלים.

קרן השתלמות לעצמאים — כללים ייחודיים

עצמאים — עוסק מורשה, עוסק פטור, חברה בע"מ — זכאים לפתוח קרן השתלמות לעצמאי ולנהנות מהטבות מס מיוחדות. המנגנון שונה מזה של שכיר.

הפקדה וניכוי: עצמאי יכול להפקיד לקרן השתלמות עד 4.5 אחוז מהכנסתו החייבת, עד תקרת הכנסה של 293,454 שקל לשנה בשנת 2026. ניכוי מס הכנסה: עד 2.5 אחוז מההכנסה מוכר כניכוי מלא ממס הכנסה. ה-2 אחוז הנוספים מוכרים ב-50 אחוז בלבד — ניכוי חלקי.

דוגמה מספרית: עצמאי עם הכנסה של 200,000 שקל בשנה. הפקדה מקסימלית: 4.5% כפול 200,000 = 9,000 שקל. ניכוי מלא: 2.5% כפול 200,000 = 5,000 שקל. ניכוי חלקי: 50% כפול 2% כפול 200,000 = 2,000 שקל. סה"כ ניכוי ממס הכנסה: 7,000 שקל. על מדרגת מס של 35%: חיסכון במס הכנסה של 2,450 שקל — בנוסף לפטור ממס רווחי הון על הצמיחה.

חיסכון כפול לעצמאים: עצמאי מרוויח פעמיים — חוסך במס הכנסה בשנת ההפקדה, וגם לא משלם מס רווחי הון בפדיון. זהו אחד ממנגנוני הכפלת ההון הטובים ביותר הזמינים לעצמאים. לחישוב חבות המס המלאה, ראו מדריך מס הכנסה.

שימו לב: עצמאי שהוא גם שכיר — כפל עבודה — זכאי לנהנות מהטבות קרן השתלמות בשני הכובעים, אך עם תקרות הכנסה נפרדות לכל קרן.

השוואת קרנות השתלמות — הראל, מגדל, מנורה, כלל, הפניקס

השוק הישראלי מכיל מספר קרנות השתלמות מרכזיות. הנה השוואה מעמיקה של החברות הגדולות.

הראל פיננסים: אחת הקרנות הגדולות בישראל עם ניסיון עשיר. מציעה מגוון מסלולים רחב כולל מסלולי ESG וניהול רובוטי. דמי ניהול מוצהרים: 0.5 עד 1.2 אחוז תלוי מסלול ויתרה. תשואה היסטורית 10 שנים במסלול מניות: כ-8.5 אחוז ממוצע שנתי. חוזקה: רשת שירות נרחבת ואפליקציה מתקדמת.

מגדל ביטוח: חברת הביטוח הגדולה בישראל מנהלת קרנות השתלמות עם פיזור נכסים רחב. דמי ניהול: 0.45 עד 1.1 אחוז. תשואה היסטורית במסלול מאוזן: כ-6.8 אחוז לשנה ב-10 שנים. חוזקה: ניהול השקעות שמרני ויציב.

מנורה מבטחים: ידועה בניהול אקטיבי ובאסטרטגיית Smart Beta. דמי ניהול: 0.5 עד 1.3 אחוז. תשואה היסטורית במסלול מדדי: כ-9.1 אחוז ב-10 שנים. חוזקה: מוצרי מדד עם ביצועים עקביים.

כלל ביטוח ופיננסים: קרן ותיקה עם בסיס לקוחות רחב. דמי ניהול: 0.4 עד 1.0 אחוז. תשואה היסטורית: כ-7.9 אחוז ב-10 שנים במסלול מניות. חוזקה: שירות אישי ותמחור תחרותי ללקוחות גדולים.

הפניקס: חברת ביטוח שהפכה לשחקן משמעותי בשוק קרנות ההשתלמות. דמי ניהול: 0.45 עד 1.15 אחוז. תשואה היסטורית: כ-8.2 אחוז ב-10 שנים. חוזקה: מוצרים חדשניים ואינטגרציה עם שאר מוצרי הביטוח.

חשוב: תשואות עבר אינן מבטיחות תשואות עתיד. הגורם החשוב ביותר לבחירה לטווח ארוך הוא דמי ניהול נמוכים, לא תשואה היסטורית שיכולה להשתנות. עדיפות תמיד לדמי ניהול נמוכים עם תשואה סבירה על פני דמי ניהול גבוהים עם תשואה שנראית גבוהה.

כיצד לעבור בין קרנות השתלמות

מעבר בין קרנות — ניוד קרן השתלמות — הוא פשוט יחסית, אינו כרוך בעלויות, ואינו יוצר אירוע מס. עם זאת, חשוב לבצע אותו נכון.

מתי כדאי לנייד: דמי ניהול נמוכים יותר בקרן המקבלת. תשואות עקביות טובות יותר לאורך 5 שנים ומעלה. שירות לקוחות עדיף. שינוי אסטרטגיית השקעה שהקרן הנוכחית אינה מציעה.

תהליך הניוד: פונים לקרן המקבלת — ולא לקרן המעבירה — ומגישים "בקשת ניוד נכסים". מצרפים טופס ניוד חתום, ספח תלוש אחרון וצילום תעודת זהות. הקרן המקבלת מטפלת בכל ההעברה מול הקרן המעבירה. פרק הזמן: עד 30 יום עסקים לפי חוק, ובפועל לרוב 2 עד 3 שבועות. הכספים "מוקפאים" בתקופת הניוד — לא ניתן לפדות.

האם הניוד מאפס את שנות הקיפאון: לא! ניוד בין קרנות אינו מאפס את מניין שנות הקיפאון. אם צברתם 4 שנים בקרן א', לאחר הניוד לקרן ב' — צבירת השנים ממשיכה. זהו יתרון גדול של מנגנון הניוד הישראלי.

בדיקות לפני ניוד: ודאו שהקרן המקבלת מאשרת דמי ניהול מוסכמים בכתב לפני ביצוע הניוד. בדקו שהמסלול החדש תואם את אסטרטגיית ההשקעה שלכם. ודאו שאין עמלות "יציאה" בקרן המעבירה — חוקית לרוב אין, אך כדאי לוודא בכתב.

שימוש בקרן השתלמות לאחר גיל 60 — IRA ישראלי

לאחר גיל 60, קרן השתלמות נזילה הופכת לאחד מהכלים הפיננסיים הגמישים ביותר הקיימים — מעין IRA (Individual Retirement Account) ישראלי.

מה מותר לאחר גיל 60: משיכה חופשית ללא מס רווחי הון, ממניות ואגרות חוב, בלי הגבלת תדירות. המשך השקעה בקרן ללא מגבלת זמן — ניתן לשמור את הכסף בקרן עד גיל 80, 90 ואף מעבר לכן. ניתן גם לבצע משיכות חלקיות תקופתיות — "לסחוט" את הקרן בהדרגה.

אסטרטגיית "ה-IRA הישראלי": אנשים רבים ממשיכים להפקיד לקרן השתלמות גם לאחר גיל 60 כל עוד הם עובדים, מנצלים את הפטור ממס רווחי הון, ומושכים בהדרגה לפי צורך. ההבדל מקצבת פנסיה: גמישות מלאה, ניתן למשוך הכל כסכום חד-פעמי בכל עת.

שילוב עם פנסיה: גמלאים שמקבלים קצבת פנסיה ובנוסף יש להם קרן השתלמות נזילה — יכולים לתכנן משיכות קרן השתלמות בשנים עם הכנסה נמוכה יותר, לצמצם חבות מס כוללת. לחישוב קצבת פנסיה, ראו מחשבון פנסיה. תכנון מס פנסיוני מקיף כדאי לעשות עם יועץ פנסיוני מורשה.

המרת קרן השתלמות לאפיק פנסיוני

לאחר גיל הפרישה, ניתן להמיר את קרן ההשתלמות לקצבה חודשית — בדומה לקרן פנסיה — וליהנות מהטבות מס נוספות.

מסלול קצבה מקרן השתלמות: חלק מחברות הביטוח מציעות "מסלול קצבה" שניתן לבחור בו לאחר גיל 60. הכסף נשאר בקרן ומשמש בסיס לתשלום קצבה חודשית. הקצבה חייבת במס הכנסה כהכנסה רגילה — אך ניתן לנצל את פטור קצבה מזכה לפנסיונרים, שעמד על עד 9,510 שקל לחודש פטורים בשנת 2026.

מה עדיף — משיכה חד-פעמית או קצבה: תלוי: אם תוחלת החיים ארוכה — קצבה עדיפה כי הכסף לא "ייגמר". אם יש נכסים נוספים — משיכה חד-פעמית ורינבסטמנט עצמאי. אם יש חובות בריבית גבוהה — עדיפה פירעון מהיר עם הכסף.

תכנון פיסקלי: שנת הפרישה עשויה להיות בעלת הכנסה גבוהה בגלל פיצויים, מענקים ופדיון קרן השתלמות. כדאי לתכנן עם רואה חשבון מוסמך לפיזור המשיכות על פני שנתיים או שלוש לחיסכון מקסימלי במס הכנסה.

אסטרטגיות מתקדמות לניצול מיטבי של קרן השתלמות

מעבר לניהול הבסיסי, קיימות כמה אסטרטגיות מתקדמות שיכולות להגדיל משמעותית את שווי הקרן לאורך זמן.

אסטרטגיית "שתי קרנות": שכיר שעובד במקומות עבודה שונים — עצמאי וגם שכיר — יכול לנהל שתי קרנות השתלמות בו-זמנית, אחת כשכיר ואחת כעצמאי, ולנהנות מהטבות מס כפולות בשני הכובעים. חשוב לשמור על ניהול נפרד של ההכנסות לצורך מיסוי.

אסטרטגיית "ריצוף": כאשר מגיעה קרן לנזילות, ניתן להשתמש בכסף לצורך השקעה אחרת כגון נדל"ן או עסק, תוך פתיחת קרן חדשה. בצורה זו "רצים" שתי קרנות במקביל — אחת בתהליך הבשלה ואחת נזילה.

ניצול הנזילות לצורך מינוף: במקום לפדות את הקרן, ניתן לקחת הלוואה כנגדה בריבית נמוכה. הקרן ממשיכה לצמוח, וההלוואה ממומנת מהתשואה — גישת מינוף ייחודית שזמינה רק לבעלי קרן השתלמות.

שמירה על מסלול מניות בקרן "ישנה": שמרו את הקרן הנזילה במסלול מניות אגרסיבי ארוך טווח, גם לאחר שנת ה-6. הכסף ממשיך לצמוח ללא מס, ואתם רק מושכים בעת הצורך. לחישוב הצמיחה הצפויה, השתמשו במחשבון קרן השתלמות.